#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כז. מה הסברא שמותר לבעול בתולה ביו""ט ולא בשבת, ומאי שנא ממוגמר שאסור? "	"מתוך שהותרה חבורה ביו""ט לצורך אוכל נפש כגון שחיטה הותרה נמי שלא לצורך, אבל מוגמר אסור שנלמד מהפסוק 'אך אשר יאכל לכל נפש' שצריך דבר השוה לכל נפש, ובעילה שוה לכל אבל מוגמר אינו אלא למפונקים."	כתובות ז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כח. מאי שנא ביאה ראשונה שהתירו ביו""ט ואילו כיבוי הנר לשם<br>תשמיש אסור? "	"תירצו התוס' (ד""ה אמר) דדוקא בעילה ראשונה דמצוה היא התירו דהוי צורך מצות היום אבל שאר בעילות אינן כל כך צורך היום. ועוד תירצו שכיבוי הנר לצורך תשמיש הוה כמו מכשירין שאפילו באוכל נפש אסור."	כתובות תוס' ז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כט. לסוברים שתירוצי הגמ' אינם חולקים, כמה ימי ברכה ושמחה יש 1) בחור שנשא בתולה 2) בחור שנשא אלמנה 3) אלמן שנשא בתולה 4) אלמן שנשא אלמנה? 	"1) שבעה לברכה ולשמחה [ועי' מהרש""א].<br>2) שבעה לברכה ושלשה לשמחה.<br>3) שבעה לברכה <sup>ה</sup>.<br>4) יום אחד לברכה ושלשה לשמחה.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ה.  ולא התבאר בסוגיא כמה ימי שמחה וכתב הרשב""א שיש לה שבעה ימים.</span>"	כתובות ז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ל. מנין לברכת חתנים בעשרה ומה עוד דרשו מפסוקים אלו? 	"רב נחמן דרש מהפסוק שנאמר בבועז 'ויקח עשרה מזקני העיר ויאמר שבו פה'. ורבי אבהו דרש מהפסוק 'במקהלות ברכו אלהים ה' ממקור ישראל'. והא דלקח בועז עשרה הוא כדי לדרוש בפניהם שעמוני ולא עמונית ומואבי ולא מואבית. ור' אבהו דרש מהפסוק שהביא ר""נ שאפילו עוברים במעי אמם אמרו שירה על הים."	כתובות ז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא. האם חותמים בברכת אירוסין ומדוע? 	"נחלקו אמוראים אם חותם בה. מאן דלא חתים מידי דהוה אברכת פירות ואברכת מצות ופרש""י דכיון דכולה חדא הודאה היא ואין הפסק בקשה בינתיים לא בעי חתימה. והתוס' (ד""ה מאן) פירשו משום שאינה ארוכה. ומאן דחתים מידי דהוה אקידושא ופרש""י דכיון שבלשון קדושה היא כקידוש היום חתמינן בה כבקידוש, ובקידוש חותמים כיון שיש בו הפסק. והתוס' פירשו משום שארוכה כשם שברכת הקידוש ארוכה."	כתובות ז: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לב. מה חשיב פנים חדשות? 	"רש""י (בד""ה פנים חדשות) פירש שלא היו שם אתמול. [ופירש דבריו בבית הבחירה שאף שהיו שם שלשום]. וכתבו התוס' (ד""ה והוא) דפנים חדשות אין קורא אלא בבני אדם שמרבים בשבילם בשמחה יותר. ושבת דחשבינן פנים חדשות דהתם נמי מרבים לכבוד השבת בשמחה ובסעודה <sup>ו</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ו.  כתב הרשב""א שפנים חדשות כל שלא אכל שם כל שבעת ימי המשתה ואע""פ שלא אכל שם עכשו. והרא""ש פירש פנים חדשות שלא אכלו עד עתה אפילו שהיו שם בשעת החופה.</span>"	כתובות ז: ותוס'		
